|
הישוב ענתות הוקם בט' באב, תשמ"ב קיץ, ע"י חברי גרעין עירוני שביקשו ליצור, בבחינת יש מאין, ישוב קהילתי בעל איכות חיים חברתית מיוחדת, ובחרו להתיישב ולהשתלב בתוך נוף מדברי מדהים ביופיו, מעל מעיין נובע- עין פרת, מרחק קצר מירושלים, מזרחית לשכונה פסגת זאב.
הישוב ממוקם על גבול ספר המדבר לכן מזג האוויר דומה לזה של ירושלים, חם יותר ב 1-3 מעלות, אך יבש (מקל מאוד בימים החמים) ונעים במשך היום, וקריר בלילות.
הישוב נמצא בחבל ארץ בנימין, ( בשטח המועצה האזורית "מטה בנימין") במקום פעילותו של ירמיהו הנביא, שנאמר: "ויאמר אלי: קנה נא את שדי אשר בענתות אשר בארץ בנימין, כי לך משפט הירושה ולך הגאולה...כי כה אמר ה' צבאות אלוהי ישראל: עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת". ירמיהו ל"ב, פסוקים ח' ו- ט'.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו הוכחות לכך שאזורנו היה אחד האזורים המיושבים דרך קבע, מתקופת הברונזה ועד לימינו אנו.
בשטח הישוב נחשף אתר של מגורי מערות שראשיתו בתקופת ההתנחלות (1200 לפנה"ס). על פי הממצאים- בתקופה זו אחד הענפים החשובים בכלכלת האזור היה ענף גידול מטעי זית.
הגבעות שסביבנו פושטות ולובשות את אפיוני העונות באופן בולט ומרהיב עיין בכל עונה, וניתן לראות חיות בר – צבי ארץ ישראלי, שפני סלע, שועלים, קיפודים, ודרבנים, צבים, ונדיר יותר- חזירי בר, משוטטות בסביבה.
למבקרים כיום בישוב הפורח יהיה קשה לדמיין כי אך לפני 25 שנה עלו לקרקע 3 משפחות החלוצים והתגוררו בקרוואנים משומשים, דלי מטראז' וחסרי תנאים סניטאריים אלמנטים. הוותיקים מתרפקים בגעגועים על זיכרונות מאותם ימים, בהם חיי החברה של האידיאליסטים הנחושים כללו דיונים ערכיים שבסופם קבלת החלטות עקרוניות על אופי הקהילה שהולכת ומתגבשת, פעילויות חברתיות והמון עזרה הדדית, התנדבות למען הכלל ושותפות בשלבי הצמיחה, התגברות על קשיים בלתי צפויים שעלולים היו לטרפד את הרעיון החלוצי כולו, ודבקות עיקשת במטרה- לבנות ישוב קהילתי פורח ומשגשג, שאנו גאים בו מאוד.
בתחילה הבנייה נעשתה בעצלתיים, כשמעגל המתיישבים התרחב בהדרגה, וכעבור 10 שנים הגיע ל- 60 משפחות. כיום, בפתחה של שנת 2008 , מונה הישוב כ- 200 משפחות.
הבנייה נעשתה תוך הקפדה על אפיונים מסוימים, שלב אחר שלב:
בשלבים א' ו- ב' הבנייה היא פרטית. שלב ג' נבנה בבנייה מרוכזת בחסות התנועה המיישבת "אמנה", ובשלב ד' הבתים דו- משפחתיים.
שלב ה' הולך ומתרחב בשנים האחרונות וסגנון הבנייה בו הוא דו משפחתי או 3 יחידות בבניין, כשבסיומו יתגוררו בו כ- 50 משפחות.
לחיות בענתות:
בכל שלב נהנים מכיוון אחר אל הנוף המדברי המשנה צבעו בחילוף העונות, וממראה חיות הבר המשוטטות בחופשיות בגבולות היישוב, בדרכן אל המעיין או לחפש מזון.
בעתיד הקרוב עתידה להיבנות ליד שלב ה' בריכת שחייה, ולידה משטחי- דשא, וכך סוף סוף יגיע למימושו "החלום הרטוב" של כל התושבים.
במהלך השנים, על פי צרכי הקהילה, הוקמו מבני ציבור: מועדון חברים (להתכנסות לאסיפות חברים, טקסים, מסיבות, ופעילויות מגוונות), מעון ו- 2 גני ילדים, בית כנסת, מרכז העשרה וספריה, מגרש ספורט וחדר כושר.
על אף היות הישוב חילוני בהגדרתו, מתקיים בבית הכנסת בכל שישי ושבת מניין קבוע, ובחגים בית הכנסת צר מהכיל את הקהל, עד כדי קיום תפילות חגי תשרי במועדון הישוב.
אוכלוסיית הישוב מגוונת וכוללת את החלוצים שבגרו, שכמה מילדיהם נישאו והקימו אף הם את ביתם בישוב, ממשפחות שהצטרפו המהלך השנים – וותיקים, זוגות צעירים, עולים חדשים, ובשנים האחרונות נוספו דיירי משנה שבחרו לגור אתנו בשכירות, עקב הנוחות שבקרבה לעיר והרצון ליהנות מהטבע מהביטחון והשלווה שבחיי הקהילה.
בישוב ענתות ידידות, כבוד לזולת ועזרה הדדית הינם חלק מאורח חיים. מתי בפעם האחרונה הלכת ברחוב בשעת צהרים והוזמנת, סתם כך, להתכבד בסטייק או שיפוד ישר מהמנגל של השכן? נתקעת ב"פקק" ואיחרת לאסוף את הילד מהמעון/הגן? קרוב לודאי שכשתגיע- יסתבר שמישהו מהורי הילדים "אסף" אליו את ילדך.
טיולים, אירועי תרבות הכוללים ערבי שירה בציבור, הרצאות, ומסיבות בחגים, ופרוייקטים ישוביים הינם חלק מאיכות החיים בישוב.
מרבית התושבים מוצאים פרנסתם, במגוון תחומים, באזור ירושלים וחלקם אף נוסעים לעבודתם במרכז הארץ. ביניהם אמנים, עובדי הוראה, קציני צבא ומשטרה, שכירים ובעלי מקצועות חופשיים. חלקם הקימו עסקים פרטיים בישוב כגון: מוזיאון גלריה, יקב ענתות, חוות המדבר, "קפה במדבר", פיצריה, פינת חי.
הורים לילדים נהנים משירותי חינוך מעולים המתאפיינים במסגרות חינוכיות קטנות ואישיות- החל ממעון לגילאי 3 ח' עד 3 שנים ועד גן חובה. בנוסף מתקיים צהרון לילדי הגנים כולל קייטנות בחופשות, וקייטנה עד גילאי כתה ד' בחודש יולי.
בשעות אחה"צ מתקיימים חוגים שונים לילדים ומבוגרים, ופעילות קבועה של תנועת הנוער בית"ר.
מכיון שאין עדיין בי"ס בישוב, העולים לכיתה א' עד י'ב זכאים להסעה לבתי- ספר בירושלים, על פי בחירת ההורים.
הישוב מנוהל ע"י "ועד מנהל" הנבחר אחת לשנתיים ומונה 5 חברים אשר מתנדבים להקדיש מזמנם לטובת כלל התושבים ולקידום ענייני הישוב. כל חבר ב"ועד" אחראי בד"כ על תחום בו הוא בקי, כשמזכיר הישוב ובעלי התפקידים מסייעים לממש התכניות. פעמיים בשנה, או לפי הצורך, מתקיימות אסיפת חברים לשם דיון ולקבלת החלטות בנושאים שהועלו ע"י הועד המנהל או תושבים.
התושבים נהנים מאפשרות של גישה ישירה ואישית לחברי הועד, למזכיר וכל נושאי התפקידים ולחברי הועדות ויכולים להביע דעתם ולהעלות רעיונות והצעות שיזכו להתייחסות ותגובה.
נושאי חברה, קהילה ונוער זוכים להתייחסות מכובדת ומופקדים עליהם רכזי קהילה ונוער, בשילוב מתנדבים בועדת חינוך, צוותי אירועים וחגים, צוותי פרוייקטים- המעוניינים ויכולים להשפיע על איכות החיים וחיי הקהילה, ולתרום ממרצם וכישוריהם.
פעם בחודש מחולק בתיבות הדאר ה"ענתון"- עתון הישוב, ובו מידע שוטף על הנעשה בישוב בכל התחומים.
חיי התרבות מתנהלים עפ"י רצון התושבים ומתקיימים ע"י רכזת הקהילה ותושבים מתנדבים.
כיום קיימות בישוב הועדות הבאות: ועד מנהל, ועדת קליטה, ועדת ביקורת, ועדת חינוך, ועדת קליטת פנים, ועדת דת, ועדת קהילה, ועדת בינינו (לעזרה הדדית), ועדה לתרבות וחינוך גיל הרך, ועדת הסעות, צוותי חג ואירועים (המוקמים לאירוע "נקודתי"), עדת פינת חי, ועדה לשיפור פני הישוב.
|
